השימוש בכלי האבחון הפסיכולוגי הפך  לשכיח יותר ויותר, וכיום אנו פוגשים בכלי הנ"ל במסגרת הקשרי-חיים רבים.

חשוב לציין כי העיסוק בפסיכולוגיה מתפרס על פני תחומים שונים (בדומה לרפואה). בהתאם לכך קיימים סוגים שונים של אבחונים, הבודקים מגוון רב של יכולות ומצבים אנושיים. אבחון התפתחותי:  כאשר קיים חשד או יש עדויות לכך, שתינוק או ילד בגיל הרך אינו מתפתח כפי המצופה לגילו, מופנים ההורים לפסיכולוג התפתחותי, לאבחון התפתחותי, במטרה לאתר את הקשיים, לאפיין אותם ולקבל המלצה על דרכי טיפול שיעזרו לילד להתגבר על הקשיים והפערים.

האבחון הפסיכודיאגנוסטי (אבחון פסיכולוגי רגשי) מהווה כלי לשם ציור מעין "דיוקן" מדויק ככל האפשר של האישיות וחוויתו הפנימית של האדם את עצמו ואת סביבתו ברגע נתון.  אבחון זה נועד לילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד כאשר המבחנים עצמם מותאמים לקבוצות הגיל השונות. האבחון הרגשי מתבצע על ידי פסיכולוג קליני, והשימוש בו מתפרס על פני מגוון רחב מאד של הקשרים:

לא אחת הורים או מחנכים מזהים אצל ילדים שינויים בהתנהגותם, או התנהגויות הנראות משונות או מוזרות ומעוררות דאגה, מבלי שניתן יהיה להבין את הסיבות או את מקורם.  דוגמא לשינוי התנהגותי שכזה מהווה למשל נטייה פתאומית של ילד או של מתבגר להסתגרות בחדרו ולנסיגה חברתית. במקרה אחר תחול הידרדרות פתאומית בהישגים הלימודיים, כאשר היה מדובר בעבר בתלמיד טוב. דוגמא נוספת מהווה מצב בו ילד יתקשה לפתע לשלוט על סוגריו, זאת לאחר שכבר לפני מספר שנים הגיע למצב של שליטה מלאה.

נבחרו רק דוגמאות מעטות מתוך מגוון רחב ביותר של תופעות התנהגותיות, המהוות סימן קריאה גדול ודורשות בירור מהיר ומעמיק ככל האפשר של הסיבות הרגשיות המעיקות על הילד/המתבגר.

באופן כללי ניתן לומר, כי האבחון הרגשי מאפשר לפסיכולוג לאתר סיבות רגשיות ומצבים נפשיים אצל כל הגילאים, המשפיעים לרעה על יכולתו של האדם, או אף מונעים ממנו, לתקשר עם סביבתו באופן תקין, לתפקד כפי המצופה לגילו ולהסתגל לדרישות חברתיות (כתלמיד, אדם עובד, הורה וכו'), לשלוט על עצמו הן במעשים והן במילים, לקחת אחריות בוגרת על מעשיו, להתמודד כראוי עם מצבי לחץ, להאמין בעצמו וביכולותיו וכן לתת אימון באחרים.

גם האבחון הרגשי נועד לספק, לצד איתור הקשיים למיניהם, המלצות מפורטות המתייחסות לדרכי טיפול בקשיים שאותרו, זאת במטרה לסייע לאדם בהתמודדות עם קשייו ובשיפור מצבו.