כל אחד מאתנו נמצא, לעיתים, במצוקה רגשית. המצוקה יכולה להתבטא בעצבות, חרדה, תחושת בדידות, כעס, תחושת עלבון או ריקנות וחוסר עניין. לפעמים ברור לנו מה הגורם למצוקה ולפעמים קשה לנו להבין למה בנסיבות מסויימות עולים בנו רגשות קשים ומכבידים כל כך.

לפעמים תחושות קשות אלו אינן מאפשרות לנו לנצל את כישורינו, פוגעות ביכולת השיפוט שלנו ומשבשות את יחסינו עם הקרובים לנו.

בתקופה האחרונה נוספו סיבות לתחושת המצוקה: חוסר בטחון אישי, דאגה לקרובי משפחה שעלולים להיפגע, קשיים כלכליים ועוד.

שאלה: אחת השאלות שעולות בהקשר זה היא למה אנשים שונים מושפעים מאותם אירועים ונסיבות באופן שונה?

תשובה: הדבר נובע משוני במבנה האישיות. התכונות מולדות בחלקן ובחלק אחר תלויות בסביבה הרגשית שבה גדל כל אחד. לדוגמה, אם ילד גדל במשפחה שבה יש חוסר אמון וחשדנות, הוא יתקשה בבגרותו לתת אמון באנשים וליצור יחסים קרובים ויציבים עם בן/בת זוג. אם ילדה חוותה תאונת דרכים או חווייה טראומטית קשה אחרת, היא תהיה רגישה ואולי תימנע מצבים שאחרים אינם רואים בהם מצבי סיכון כלל. אצל רוב האנשים ההיסטוריה האישית פחות דרמטית אך לא פחות משמעותית בהשפעתה על התנהגותם ותחושותיהם.

שאלה: לפי מה שנאמר עד כה, עיצוב האישיות מתרחש בילדות, האם אפשר לעשות משהו בגיל מאוחר יותר כדי לשנות את האישיות?

תשובה: אפשר לשנות, אבל זה לא קל. בשביל לעשות את השינוי צריך קודם כל יכולת אישית להסתכל פנימה ולהבין שהקשיים שאני נתקל בהם והמצוקות שאני חש אינם גזירה משמיים ונובעים, בחלקם לפחות, מהמערך הרגשי אישיותי שלי. צריך גם להכיר בכך שלא הכל אני יודע על עצמי. ישנם דברים בלתי מודעים שמשפיעים על רגשותי והתנהגותי וגורמים לי, לעיתים, לתגובה לא עניינת, לתחושת פגיעה, לפחד לא מובן וכו'.  הצעד השני הוא פנייה לעזרה נפשית מקצועית.

שאלה: אני מדבר עם חברים ועם בני משפחתי שמכירים אותי היטב וזה לא עוזר. במה שיחה עם פסיכולוג שלא מכיר אותי תוכל לעזור?

תשובה: הפסיכולוג למד שנים רבות ורכש ניסיון ולכן יש באפשרותו להבין במהלך הקשר שנבנה עם המטופל את הדינמיקה שמובילה לתחושת המצוקה. הבנת הדברים נעשית במשותף על ידי המטפל והמטופל בזהירות, בגישה ובקצב שנקבעים ביחד. הפונה מביא חוויות, מחשבות ורגשות ויחד עם המטפל מנסה להבין את משמעותם הסובייקטיבית ואת הקשר לאירועים אחרים בחייו בהווה ובעבר.

שאלה: איך מתגברים על החשש ללכת לטיפול פסיכולוגי?

תשובה: נכון, אצל מתבגרים שנמצאים בשלב רגיש בגיבוש זהותם ואצל מבוגרים שחרדים למעמדם החברתי, עולה לעיתים החשש שהעובדה שהם נעזרים בפסיכולוג תגרום ללעג מצד אנשים שחשובים להם. במציאות זה בדרך כלל לא קורה. היום יש מודעות רבה לכך שכל אחד מאתנו בשלב זה או אחר של חייו עלול להיקלע למצוקה וכמו שטיפול בזמן במחלה או בפצע מאפשר החלמה ומונע סיבוך והחמרה, כך גם עם מצוקות ו"פצעי הנפש".

 

במכון כוונים נוספים ישנם פסיכולוגים ומטפלים מנוסים למבוגרים, יחידים, זוגות ומשפחות. כמו כן עובדים תרפיסטים שהתמחו בדרכים שונות לטיפול רגשי במתבגרים ובילדים.